עוד הרבה לפני שמגיעים הכבאים, כדאי ואף מחויב על פי חוק, שמערכת כיבוי אוטומטית המותקנת במבנה, תשתלט על מקור האש או לפחות תקטין את התפשטותה. מהן דרישות החוק ואילו מערכות כיבוי אש אוטומטיות קיימות היום?
הגנה מפני שריפות, היא עניין שיש לתת עליו את הדעת, בהקמה של כל מבנה וכיום זה נעשה באמצעות מערכות כיבוי אוטומטיות, הבנויות לזיהוי האש ולכיבוי, ללא מגע יד אדם.
דרישת החוק, שנקבעה על ידי הרשות הראשית לכבאות והצלה, מחייבת התקנת מערכות כיבוי אש אוטומטיות ברוב המבנים בישראל, כתנאי לקבלת רישיון עסק, או טופס 4 לאכלוס של מבנה מגורים.
בנוסף למערכות כיבוי אוטומטיות, גורם קריטי נוסף במניעת התפשטות אש הוא איטום אש. איטום זה, המבוצע בהתאם לתקנים מחמירים כמו תקן 2174 ו-תקן 931, נועד למנוע את מעבר האש והעשן בין חללים שונים במבנה. חומרים עמידים לאש משמשים לאיטום פתחים, חיבורים ומחיצות, תוך יצירת מחסומים יעילים המאטים את התפשטות הלהבות ומאפשרים זמן יקר לפינוי ולפעולות כיבוי. שילוב מושלם בין מערכות כיבוי מתקדמות ואיטום אש מקצועי מבטיח רמת בטיחות גבוהה במבנים מסחריים, ציבוריים ומגורים.
תכנון והתקנת מערכות כיבוי אש
עם קבלת ההודעה מרשות הכבאות, על חובת התקנת המערכת לכיבוי אש, יש לפנות לחברת בטיחות אש מוסמכת, להתקנתה. תכנון המערכת יתבסס על תוכנית בטיחות אש, שגיבש יועץ בטיחות אש מוסמך.
יועץ בטיחות האש מעריך את סכנות האש במבנה ועל פי התוכנית, נבחרים סוגי ומיקומי רכיבי מערכת כיבוי האש, ציוד הכיבוי, מעברי הבטיחות, דלתות האש ועוד.
אנשי החברה המתקינה, יבצעו בדיקות במבנה לתכנון מערכת הכיבוי, בהתאם לתקנים ולדרישות החוק, כמו "בדיקת אופיין רשת מים", לבחינת לחץ זרם המים בצנרת, המיועדת לספק את המים למערכת.
את פרטי התוכנית, מגישים לאישור מכון התקנים הישראלי. לאחר ההתקנה, יגיע נציג מכון התקנים פיזית למקום, לבדיקת המערכת ולמתן אישור לתקינותה, שיש להגיש לרשויות.
התקנת מערכת כיבוי אש, צריכה להתבצע רק בידי חברה שהוסמכה לכך על ידי מכון התקנים הישראלי ומחזיקה בהיתר מתאים. לאחר ההתקנה, יש לבצע בדיקות תקינות תקופתיות למערכת, כדי להבטיח את פעולתה המיטבית ברגע האמת.
סוגי מערכות כיבוי אש אוטומטיות
- מערכות ספרינקלרים (מתזים) – מערכות כיבוי אש אוטומטיות המבוססות על מתזי מים, הן מערכות הכיבוי האוטומטיות הנפוצות ביותר. הן משמשות לכיבוי אש במבנים סגורים, שהתקן הישראלי מגדיר בדרגת סיכון לאש בינונית עד גבוהה.
המערכת מורכבת מצינורות, ראשי מתזים ושסתומים ופועלת באמצעות זיהוי החום שמפיקה האש. מעל לטמפרטורה מסוימת, נפרץ ראש המתז הקרוב למקור האש והוא מתחיל להמטיר מים, בהדרגה, על פי התפשטות האש, מופעלים גם מתזים אחרים. קיימת בתחום גם מערכת הצפה, המפעילה את כל המתזים במקביל, למתן כיסוי רחב.
ניתן להבחין בתחום גם בין מערכת מתזים רטובה, שצינורותיה מלאים במים בכל עת, למערכת יבשה, שהמים חודרים אליה רק בפתיחת שסתום ומתאימה למקומות הרגישים לנזקי מים.
החוק מחייב התקנת מערכת כזאת במתחמי עסקים מסחר, מפעלי תעשייה, מוסדות חינוך ובריאות ובתי מגורים. המערכת צריכה לעבוד בתיאום עם גלאי העשן ומערכות התרעה נוספות הקיימות במבנה.
- מערכת כיבוי פריאקשן – מערכת הפועלת כמו מערכת המתזים היבשה ומבוססת על גילוי חום, אך מצוידת במנגנון המונע תגובת שווא וזקוקה לשתי התרעות של גלאי אש במבנה, כדי לפעול. מתאימה למבנים עם תכולה הפגיעה לנזקי מים.
- מערכות מבוססות גז – מערכת המשחררת גזים כמו FM 200, אינרגן, פחמן דו חמצני או גז NOVEC, שהוא אקולוגי יותר. המערכת מתאימה לחדרים שבהם סילוני מים יכולים להביא להתחשמלות, הרס ציוד יקר ואף התגברות האש, כמו ארונות של לוחות חשמל, חדרי שרתים ומחשוב או כל ציוד אלקטרוני.
המערכת מורכבת ממכלי גז המחוברים לצינורות, המכוונים למקור שאותו רוצים להבטיח. היא פועלת בתגובה לחום גבוה, המביא להיפרדות של נתיך ולאחריו לתגובת שרשרת, בקבלת אות ממערכת לגילוי אש.
- מערכות כיבוי אש למנדפים – מערכת כיבוי אש ייעודית למטבחים גדולים, שחובה להתקין בכל מטבח תעשייתי. המערכת מיועדת לפעול מול סכנת אש בשטח הכיריים או התנורים במטבח, גם בשל שימוש בחומרים שומניים ודליקים.
מערכת כיבוי למנדפים, מתבססת על גלאי חום, המזהים עלייה בטמפרטורה ומפעילים מיכל כיבוי, המשחרר חומר כיבוי המורכב מכימיקלים יבשים, החונק את האש. בנוסף לכיבוי האש, מנתקת המערכת מיידית את זרם הגז והחשמל במבנה, כדי למנוע החמרה במצב.
- מערכות כיבוי אש בקצף – מערכות המבוססות על התזת קצף ומשמשות לכיבוי אש במבנים המכילים חומרים דליקים, כמו שמנים, דלק, אצטון, סולר וכד', בהם תחנות דלק, מפעלים או מחסנים. הקצף כחומר כיבוי, מסוגל למנוע התלקחות של החומרים הללו, באמצעות חסימת האוויר ולמעשה חנק של האש.